צמחי מרפא לטיפול בבעיות עיכול, ספיגה ועצירות

צמחי מרפא מהווים תוסף טבעי, המסייע לגוף בתהליכים שונים, על ידי "השבת המקצב הנכון" לפעולתו, תוך וויסות ואיזון פעולת המערכות השונות, בדרך לבריאות אופטימאלית. צמחי המרפא עובדים יחד עם המקצב הטבעי של הגוף ואינם מתערבים או מפרים את האיזון הקיים.

מהי עצירות?

לאורך צינור העיכול, באופן טבעי, ישנה תנועתיות (בתנועת חליבה) והזרמה בלתי פוסקת של המזון, מחלל הפה אל כיוון החלחולת. אותה תנועתיות, הנקראת פריסטלטיקה, אמורה לשנע את המזון והפסולת באופן חופשי, עד לספיגה של רכיבים חיוניים אל הדם והוצאה של רכיבי פסולת.

הגדרת העצירות רחבה מאוד וכוללת לא רק מספר מועט של יציאות בשבוע (פחות משלוש), אלא גם קושי ו/או כאב בזמן יציאות, יציאות לא סדירות ותחושה של חוסר התרוקנות בסיום התהליך. מערכת העיכול היא אחת מהמערכות הגדולות והמורכבות ביותר בגוף האדם, כך שכל פעולה לאורך המערכת תלויה ומשפיעה על החלקים הנוספים של אותה מערכת. לדוגמא, תהליך העיכול והספיגה במעי הדק משפיע באופן ישיר על תהליך הריקון של המעי הגס. גורמים רבים משפיעים על המקצב ההרמוני המשותף של מערכת העיכול ובהם: מצב נפשי (בעיקר מתח, הגורם לכיווץ וחוסר הרפייה של שרירי מערכת העיכול), פעילות גופנית, איכות התזונה, גיל ועוד. לכן, על מנת לטפל נכון ולפתור בעיה של עצירות, יש צורך בהסתכלות רחבה יותר על כל פעילות מערכת העיכול, כמו גם על מערכות נוספות, תוך בניית מערכת טיפולית ותמיכה כוללת.

בעיית העצירות הינה אחת מהבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי ובאם לא תטופל כראוי, עלולה להוביל לבעיות רפואיות, חלקן חמורות ביותר, כגון מחלות דלקתיות של דפנות המעי, כאבים ועוויתות, בעיות ספיגה וחוסרים תזונתיים, תחושה של עייפות וכבדות וכתוצאה מכך פגיעה משמעותית באיכות החיים, הצטברות רעלים שלא מתנקים ממערכת העיכול (שעלולים לתרום להופעת אלרגיות, עייפות, תשישות, פגיעה בתהליכים קוגנטיביים, קהות חושים ועוד), מחלות עור דלקתיות, מחלות מפרקים ואף גידולים סרטניים. סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם המערבי ובמקרים רבים הוכח קשר בין עצירות רבת שנים לבין סרטן מסוג זה.

צואה הנשארת במעי הגס ללא פינוי, מתייבשת עם הזמן עקב ספיגת המים, הופכת קשה יותר וזהו המלכוד ממנו סובלים כל בעלי סימפטום העצירות, מה גם שיציאות קשות עלולות לגרום לטחורים (התנפחות כלי דם מקומיים) או פיסורות (שריטה או פצע), בפי הטבעת.

חשיבות הטיפול בצמחי המרפא, בטיפול בעצירות

לצמחי מרפא יש את היכולת לשקם ולהזין מערכות והם בעלי פעילות אנטי דלקתית ושיפור ניקוז לימפתי ופעילות עצבית מקומית. בנוסף, עוזרים צמחי המרפא בריפוי דפנות המעי, שיפור מקצב הריקון של הגוף, תמיכה בפעילות הפירוק והפרשה בכבד, שיפור תהליכי ספיגה ו- וויסות מערכת העצבים במצבים נפשיים שונים, כגון סטרס, העלולים לגרום אף הם לעצירות. בקיצור, הרעיון הכללי של שימוש בצמחי מרפא במקרים של עצירות הוא לא רק "לפתוח את הסתימה", אלא גם ניקוי ושיקום הרקמות, כדי לשפר את הפריסטלטיקה הטבעית של הגוף ולמנוע בעיות כאלו בעתיד. יש לזכור כי צמחים וחומרים משלשלים אינם רצויים לשימוש, מכיוון שהם אינם מטפלים בגורם לבעיה, גורמים לתלות המשתמש בהם, פוגעים ברירית מערכת העיכול ועלולים, בעקבות זאת, לגרום למחלות בדרכי העיכול ולמעי עצל ובכך – לעצירות כרונית.

צמחי מרפא לטיפול בעצירות
צמחים מרירים – Bitters

צמחים אלו מסייעים בטיפול בעצירות על ידי עירור מנגנון הגנה, הגורם לנו לזהות חומר מר כרעל. כך, נוצרת תגובת שרשרת, שמטרתה לסלק מהגוף את אותו חומר מריר: הגברת הפרשת חומצות הקיבה, מיצי המרה מהכבד ומכיס המרה והפעולות האנזימטיות בכבד. כל אלו גורמים להגברת התנועתיות (פריסטלטיקה) לאורך כל צינור העיכול ולמתן צואה. למרות טעמם של הצמחים, הם נחשבים לבטוחים יחסית בשימוש ואינם מכילים חומרים הגורמים לשלשול, על ידי גירוי ישיר של דפנות מערכת העיכול (כדוגמת הסנה Cassia). חשוב לזכור, כי צמחים משלשלים מהווים פיצוי פיזיולוגי בלבד, ללא תמיכה מערכתית רחבה יותר ולתלות בשימוש לאורך זמן.

צמחים עיקריים בקבוצה זו: חומעה (Rumex crispus), הידוע כמשלשל עדין ומתאים למצבי עצירות כרוניים[1], שן ארי (Taraxacum off. radix) ועלי ארטישוק ((Cynara scolymus.

צמחים מפוגגי גזים – Carminatives

זרעיהם של חלק מהצמחים האלו ידועים בשימושיהם כתבלינים, לא רק לשיפור טעם המזון, אלא גם כטיפול בעצירות והפגת גזים במערכת העיכול. לדוגמא, זרעי השומר (Foeniculum vulgare) מוגשים בכל מסעדה בהודו עם סיום הארוחה, להמרצת תהליך העיכול ומניעת גזים. הם מכילים שמנים אתריים, בעלי תכונות חיטוי והרפיה במערכת העיכול ובכך תורמים לשיפור יציאות. צמחים נוספים בקבוצה זו: זרעי כוסברה (Coriandrum sativum), זרעי אניס (Pimpinella anisum), זרעי קימל (Carum carvi) וזרעי שמיר (Anthemus graveolens).

צמחים ממריצי ומשפרי זרימת דם למערכת העיכול

צמחי המרפא מקבוצה זו משפרים את זרימת הדם אל מע' העיכול, מגבירים את חילוף החומרים ובכך תורמים לפינוי של חומרי פסולת המצטברים ברקמות ולהגברת הפריסטלטיקה, דבר שגורם לשיפור היציאות.

צמחים עיקריים בקטגוריה זו: זנגביל/ג'ינג'ר (Zingiber off.), העוזר בהמרצה כללית של תהליכים מטאבוליים בגוף, בהם זרימת דם ותהליכי עיכול ונחקר רבות בשל תכונותיו להגברה של זרימת דם פריפרית[2], רוזמרין רפואי (Rosmarinus off.), הל (Elettaria cardamonum) וגלנגה (Alpinia officinarum).

צמחים מייצרי ומפרישי מיצי מרה – Cholagogue

צמחים אלו עוזרים לייצור והפרשת מיצי המרה מהכבד וכיס המרה, שבתורם, משמשים כמשלשלים טבעיים ועל ידי כך תומכים בתהליך העיכול התקין, לרבות שיפור היציאות.

צמחים עיקריים בקבוצה זו: שן ארי (Taraxacum off. radix), חומעה (Rumex crispus), סכיסנדרה סינית (Schizandra sinen.) ועוד.

משלשלי נפח – Bulk Laxatives

צמחים אלו מכילים סיבים מסיסים, התורמים לשיפור היציאות, בהתאם לכמות הנוזלים המגיעה מהשתייה במהלך היום. קבוצה זו של צמחים, היא היעילה והבטוחה ביותר לשימוש בקרב המשלשלים. שיטת פעולתם פשוטה: הם סופחים מים, הסיבים מתנפחים ולוחצים על דפנות המעי ומגבירים את התנועה הפריסטלטית ועל ידי כך משפרים את היציאות. בנוסף, הסיבים משאירים שכבה רירית עדינה לאורך מערכת העיכול, היוצרת אזור חיץ מגן על רקמות דלקתיות פגועות. צמחים אלו בטוחים לשימוש גם במצבי שלשולים (על אף היותם משלשלים), בשל תכונותיהם המגנות על רקמות ריריות במערכת העיכול ובשל תרומתם להוספת נפח לצואה.

צמחים עיקריים בקבוצה זו: זרעי פשתן (Linumusitatissimum), בוקיצה חלקה (Ulmusrubra) וזרעי פסיליום (Plantagospp.).

צמחים אדפטוגנים – Adaptogens

צמחים אלו עשויים לקחת חלק חשוב בסיוע להגברת קצב חילוף החומרים בגוף ולעזרה בטיפול בעצירות, בשל השפעתם הרב-מערכתית המעוררת. לצמחים האדפטוגנים שימושים רבים, בעיקר בכל הקשור למצבי תשישות ועייפות כרונית, אך הם גם מסייעים בתהליכי פירוק והפרשה של חומרים מטבוליים רעילים. כל אלו חשובים מאוד בהתמודדות עם תופעת העצירות, מכיוון שאנשים הסובלים מעצירות במשך תקופות ארוכות סובלים מתופעות נוספות, הנובעות מהשפעתם השלילית של אותם חומרים רעילים.

צמחים עיקריים בקבוצה זו: סכיסנדרה סינית (Schizandra sinen.), צמח מחזק היעיל במצבי תשישות וחולשה, לאחר מחלות שונות, סטרס ממושך וכדומה. הסכיסנדרה תומכת בפעולת הכבד ונמצאה יעילה בשיפור ספיגה במערכת העיכול ובשיקום תאי כבד פגועים[3]. צמחים נוספים: ג'ינסנג קוריאני ((Panax ginseng ג'ינסנג סיבירי (Eleuterococcus senti.), ויטניה משכרת (Withania somnifera), ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolium) ועוד.

המלצות נוספות

תזונה

עקרונות פשוטים אלו יכולים לעזור בשמירה על עיכול תקין ויציאות סדירות:

1. פחמימות מורכבות מכילות סיבים תזונתיים, המגדילים את נפח הצואה ומגרים את הגוף להפרישה. אכלו מזון עשיר בפחמימות מורכבות, כגון דגנים מלאים (קמח מלא, אורז מלא, שיבולת שועל ועוד), פירות וירקות עם הקליפה, קטניות (עדשים, שעועית, חומוס, סויה וכדומה) ואגוזים.
2. ארוחת בוקר, גם קלה, תגרום לתחילת התנועתיות במערכת העיכול. הקפידו על ארוחת בוקר בכל יום ועל ארוחות קבועות, המסדירות את היציאות. בנוסף, שעה קבועה ליציאות, תעזור להסדרתן.
3. מים מרככים את הצואה ומניעים אותה החוצה מהגוף. שתו 12-14 כוסות מים, סודה או תה ירוק אמיתי ליום והקפידו לשתות יותר בקיץ.
4. התאפקות גורמת להרחבת שרירי המעיים ולהחלשות שלהם, עד כדי איבוד היכולת להתכווץ. אל תתאפקו.
5. כמויות מזון גדולות בארוחה אחת עלולות להעמיס על מערכת העיכול, בעיקר כאשר היא כבר עמוסה מעצירות כרונית. איכלו כמויות קטנות בכל ארוחה והקפידו ללעוס היטב את המזון.
6. הקפידו על איזון אוכלוסיית ה"חיידקים הידידותיים" (פרוביוטיקה) במעיים. חיידקים אלו תפקידים רבים וחשובים, בשמירה על בריאות מערכות העיכול והחיסון והפרה באיזון בין החיידקים הידידותיים והפתוגנים, עלולה לגרום למחלות רבות.

שימו לב! אנשים רבים נוטלים קפסולות, המכילות חיידקים פרוביוטיים, אך שימו לב, כדי שהפרוביוטיקה תעבור למעי, עליה למצוא מצע נכון להתפתחותה, מבחינת תזונה, רמת לחות, חומציות ועוד. לעיתים ניתן לראות, כי הפרוביוטיקה "נדחקת החוצה" בעקבות מצע לא מתאים (ולאו דווקא בגלל פטרייה), עקב חוסר הזנה מספק של דפנות המעי (הדק והגס), בעיקר אצל אנשים שנמצאים בסטרס תמידי (כגון זה הגורם לעצירות). אצל אנשים אלו, האדרנלין מונע זרימת דם מספקת למעי, שבתורה מונעת תהליכים תקינים של פריסטלטיקה, הפרשות וזרימה. כתוצאה מכך, הרקמה הופכת לנוקשה ותפקודיה נפגעים, דבר הגורם לפגיעה בתהליכי הניקוז, ההפרשה ולקליטת הפרוביוטיקה. לכן אנו ממליצים על עבודה נכונה במקביל לפרוביוטיקה: הזרמת דם למעי, חידוש תהליכי הפרשה בכבד, בלבלב וברקמות ושיפור הפעילות העצבית לאזור, כדי לאפשר את הספיגה המחודשת של אותם חיידקי מעיים חיוניים.

פעילות גופנית ואורח חיים

רצוי להקפיד על פעילות גופנית סדירה, הממריצה את מחזור הדם ומספקת דם למערכת העיכול, לשיפור תפקודה. בנוסף, פעילות גופנית אירובית ידועה כמשחררת לחצים ויכולה לתרום להפחתת הסטרס והמתחים מהם סובלים אנשים רבים, המקשים על תהליכי עיכול ויציאות תקינים.

הדרכים הנוספות לשחרור מתחים הינן רבות ומגוונות, כאשר כל אדם יכול למצוא לעצמו את השיטה המועילה לו, בין אם מדובר בקריאה, עיסוי, יוגה, נגינה וכדומה.

לסיכום

לפעילות תקינה של מערכת העיכול דרושים תנאים רבים ורצוי שנוכל לעמוד בהם: תזונה נכונה, שתייה מרובה, פעילות גופנית, הפחתת סטרס ולתמיכה כללית ועזרה, לא רק במצבי חירום – העולם המופלא של צמחי המרפא.